פסק-דין בתיק עע"ם 1024/10

המשנה לנשיא מ' נאור:

1.       ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בנצרת (סגן הנשיא ת' כתילי) בעתירה מינהלית בקשר לחיובי ארנונה. אקדים ואומר, כי טענות המערערים, החל מההתכתבויות בין הצדדים לפני העתירה, דרך טענותיהם בפני בית המשפט לענינים המינהליים וכלה בטענות שבערעור, רצופות סתירות. בסופו של דבר, כפי שיפורט - ואף שלעתים אין זה פשוט לעקוב אחר קו הטיעון של המערערים - טענות שנטענו מפורשות בידי המערערים עצמם מביאות למסקנה כי יש לדחות את הערעור.

העובדות וההליכים בעתירה

2.       אף שהמערערים טענו אחרת עד לשלב הערעור, כיום אין מחלוקת כי המערערת 2, י.ב.מ.י. מחסני אלומיניום בע"מ (להלן: "י.ב.מ.י מחסני אלומיניום" או "החברה"), מחזיקה בנכס ששכר המערער 1 מר מאיר מלכא בתחום המועצה המקומית כפר קמא (ששמה לפי צו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950 מאוית "כפר קמה", ולהלן: "הנכס" ו"המועצה המקומית", בהתאמה). כפי שציינו המערערים בעתירה המינהלית מושא הערעור, החברה "[]מנהלת ב[נכס] את עסקיה - המשמש כמחסן לפרופיל אלומיניום לשיווק לעוסקים בענף האלומיניום [כך]" (שם, ס' 12).

3.       על-פי שומות הארנונה בגין השימוש בנכס לשנים 2003-2004, בהן רשום מספר משלם 512960386 (שהוא אף מספר הח"פ של החברה), סווגו כ-500-600 מ"ר מהנכס כ"מחסני אלומיניום" לפי סמל 200 ("חנויות משרדים ועסקים") וכ-300-400 המ"ר האחרים של הנכס סווגו לפי סמל 104 ("בניינים אחרים").

4.       לכל המאוחר ביום 10.10.2007, שם המשלם בשוברי תשלום ארנונה (לצד מספר החברה של י.ב.מ.י. מחסני אלומיניום כמספר משלם כאמור), אשר הופיע עד אז כ"מאיר מלכה", שונה ל"מאיר מלכה_י.ב.מ.י. מח".

5.       ביום 28.11.2007 התקבלה בחשבון בנק של החברההודעת עיקול מאת המועצה המקומית, מתוקף סמכותה לפי סעיף 19(א) לפקודת המועצות המקומיות, המסדיר נקיטת הליכי גבייה מינהליים לפי המסלול של פקודת העיריות [נוסח חדש] (נושא אליו נחזור בהמשך הדברים). ביום 16.12.2007 הגיעו החברהוהמועצה המקומית להסדר בקשר לחוב ארנונה משנת 2004 עד סוף 2007 (שכותרתו "י.ב.מ מחסן אלומניום - כפר קמא", להלן: ההסדר לשנים 2004-2007)). לפי ההסדר, סווגו, כבעבר, 400 מ"ר מהנכס כ"בניינים אחרים", אך 600 המ"ר הנוספים סווגו לא כחנויות משרדים ועסקים, אלא על-פי סמל 201 ("בתי מלאכה"). סכום ההסדר שולם למועצה המקומית במלואו.

6.       עוד נקבע בהסדר לשנים 2004-2007, לגבי 600 המ"ר אשר סווגו בו בסיווג בתי מלאכה (שטח שלפני כן, כאמור, סווג בסיווג חניות, משרדים ועסקים), כי "בשנת 2008 החיוב על ה-600 מ.ר יבחן עפ"י צו הארנונה ובהתייעצות עם יועמ"ש המועצה."

7.       בשנת 2008 יצאו חשבונות ארנונה לפיהם, לצד 400 המ"ר המסווגים כ"בניינים אחרים", 600 המ"ר הנותרים שסווגו בהסדר בסיווג "בתי מלאכה" סווגו שוב לפי סמל 200 ("חנויות משרדים ועסקים"). ביום 8.4.2008 פנה המערער 1, מאיר מלכא, ב"הודעת השגה" למנהל הארנונה במועצה המקומית. בהודעת ההשגה טען מר מלכא כי הוא שוכר את הנכס, כי בנכס מתנהלים עסקיה של י.ב.מ.י מחסני אלומיניום, כי בשנה האחרונה הוא מונה ל"מנהל חב' י.ב.מ.י בע"מ" וכי בהודעות השומה, בחיובים החודשיים וכן במסמכים שהוחלפו בין הצדדים, נרשמות 2 הזהויות - זו של מר מלכא וזו של החברה - יחד ו/או אחת מהן, לסירוגין. מר מלכא ביקש לקבוע לאלתר כי שוכר הנכס - מאיר מלכא - יהא הנישום הרשום בלוח השומה. כן טען מר מלכא כי יש לסווג את הנכס כולו בסיווג "בניינים אחרים". עוד טען מר מלכא להפליה, תוך שהוא מציין כי ידוע לו על נכסים בהם נעשה שימוש דומה שהסיווג לגביהם הוא בסמל 104 ("בניינים אחרים") ו-201 ("בתי מלאכה"), בהתאם לגודל השטח המיועד לכל סיווג.

8.       ביום 29.12.2008 פנתה החברה("י.ב.מ.י מחסני אלומיניום בע"מ באמצעות מאיר מלכא"), "בהמשך" להשגה (שהוגשה כזכור לא בידי החברה אלא בידי מר מלכא), בצירוף תשלום שחושב לפי סיווג "בניינים אחרים" בגין 965 מ"ר ולפי סיווג "בתי מלאכה" בגין 35 מ"ר. לפי חישוב החברה, סך סכום הארנונה לשנת 2008 בגין הנכס, שהיקפו 1,000 מ"ר, עמד על 3,944 ש"ח. המועצה המקומית השיבה כי תנאי ההסדר לשנים 2004-2007 (קרי - 600 מ"ר בסיווג "חנויות משרדים ועסקים" ו-400 מ"ר "בתי מלאכה") - תקפים גם לשנת 2008 "היות ואין החלטת מליאה [ה]נוגעת לעניינכם באופן פרטני".

9.       בצו הארנונה של המועצה המקומית לשנת 2009 שונתה הגדרת סמל 200, להגדרה כדלקמן: "חנויות, משרדים, עסקים שירותים ומסחר, מסעדה קיוסק, מזנון, חנויות, מרפאות, בתי מרקחת מחסן אלומיניום סחר בסיטונאות, מאפיות."

ביום 31.3.2009 פנה מר מאיר מלכא, שוב בשמו ולא בשם החברה, ב"הודעת השגה". בהודעה זו חזר מר מלכא על טענותיו בענין זהות הנישום. כן טען מר מלכא כי הוא הסתמך על הגדרת הנכס בעת שהתחיל לשכור אותו. עוד טען כי התוספת "מחסן אלומיניום סחר בסיטונאות" להגדרת סמל 200 אינה כדין, הן בשל כך שלא הוחלט עליה במועצה והן כי נוכח "דיני ההקפאה" בדיני הארנונה, לא ניתן לשנות סיווג בצו הארנונה ללא אישור שר האוצר ושר הפנים. בהודעה זו טען מר מלכא כי יש לסווג את הנכס כולו בסיווג "בניינים אחרים", בשיעור ארנונה של 2.88 ש"ח למ"ר.

10.     ביום 31.5.2009 שלחה המועצה המקומית דרישת חוב ארנונה על סך כ-175,000 ש"ח. בתשובה לדרישת החוב, מאת "המחזיק - מאיר מלכא", חזר מר מלכא על טענותיו בענין ערבוב הזהויות שלו ושל החברה; כן טען מר מלכא כי הוא זה ששילם את סכום הארנונה לשנת 2008 עקב השגה (על אף שמי ששלחה את התשלום היתה החברה, ראו פסקה 8 לעיל).

11.     ביום 25.6.2009 השיבה המועצה המקומית כי לא נפלה טעות בחישוב דרישת החוב.

12.     ביום 8.11.2009 שלחה המועצה המקומית דרישת תשלום לפי פקודת המסים (גביה) ולפי פקודת העיריות, בגין חוב ארנונה החל משנת 2006. לאחר שב"כ המערערים שלח מכתב ובו התנגדות לדרישת התשלום, הטילה המועצה המקומית עיקול בסך 205,530.30 ש"ח על נכסי החברה ביום 1.12.2009, לפי סעיף 19 לפקודת המועצות המקומיות.

13.     ביום 3.12.2009 הגישו המערערים עתירה מינהלית נגד המועצה המקומית, במסגרתה הם עתרו לסעדים כדלקמן:

א.       ביטול העיקול;

ב.       קביעה שההסדר לשנים 2004-2007, שלו הם "נאלצו" להסכים, מהווה תשלום סופי ומלא של חוב הארנונה עד סוף 2007;

ג.       קביעה שיש לראות בהשגות שהוגשו לשנים 2008-2009 כהשגות שמנהל הארנונה החליט לקבל במלואן נוכח העדר מענה תוך 60 ימים, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: "חוק הערר");